Methodological Aspects of the Study of Art in Eretz Israel from the Hellenistic to the Umayyad Periods / היבטים מתודולוגיים בחקר תולדות אמנות ארץ-ישראל למן התקופה ההלניסטית עד התקופה האמיית

המאמר סוקר את תרומתו של חקר תולדות האמנות להבנת ההיסטוריה התרבותית והחברתית של ארץ-ישראל למן התקופה ההלניסטית (שלהי המאה הרביעית לפסה"נ) ועד סופה של התקופה האמיית (אמצע המאה השמינית לסה"נ). מטרת המאמר להציג לפני הקורא שאיננו אמון על הדיסציפלינה את ההיבטים המתודולוגיים של מחקר האמנות ולעמוד על הפוטנציאל הטמון בתולדות האמנות להארת היבטים שונים בעברה של ארץ-ישראל. המאמר נפתח בסקירת מאפייניה של האמנות הארץ-ישראלית ובהצגת האתגר המיוחד שהיא מציבה לחוקר בשל המפגש המיוחד שנוצר בה בין מסורות מזרחיות עתיקות יומין להשפעות מערביות ובגלל המורכבות האתנית והדתית של אוכלוסייתה. ההיסטוריה הפוליטית של ארץ-ישראל בתקופות הנדונות מחייבת את החוקר לתת את הדעת ליחסי הגומלין בין כובשים לנכבשים המשתקפים ביצירות האמנות וכן לפריפריאליות של האמנות הארץ-ישראלית ולהתייחסותה למרכזים משתנים. המחברת עומדת על האפשרות להתייחס אל היצירה האמנותית כאל מסמך היסטורי ודנה בהרחבה בהיבטים מתודולוגיים של המפגש בין טקסט לדימוי חזותי. בחלקו האחרון של המאמר המחברת מראה כיצד ניתוח המרכיבים האסתטיים-הצורניים של יצירת האמנות ודיון בקשרים ובמגעים בתוך שדה האמנות עשויים להאיר תהליכים היסטוריים ותרבותיים רבי משמעות ללא הידרשות לטקסטים. The article reviews the contribution of the discipline of art history to the understanding of the social and cultural history of Eretz Israel from the Hellenistic period (late 4th century BC) to the Umayyad period (mid-8th century CE). The object of the article is to expose the reader who is unfamiliar with this discipline to the methodological aspects of the study of art and to point out art history's potential for illuminating various aspects in the history of Eretz Israel. The article begins by presenting the characteristics of the art of Eretz Israel and the unique challenges they pose. These challenges arise as a result of the fusion between ancient Eastern traditions and Western influences, as well as the complex ethnic and religious blend of the country's population and its political history. Furthermore, examination of the interrelationships between the conquerors and the conquered, the peripheral nature of the art of Eretz Israel and its acknowledgement of changing artistic centers, and of course its complex social stratification are called for. The article demonstrates how to deal with a work of art as a historical document and elaborates the methodological aspects of the encounter between art and text. The concluding section establishes that analysis of the formative-aesthetic components of a work of art, and the study of relations within the field of art itself, may