Black on white? Social constructivism and sport at the beginning of the 21st century / שחור על גבי לבן? הבניה חברתית ואתלטיקה בפתח המאה ה- 21

מנקודת הזמן שבה נכנסו האצנים השחורים של ארצות הברית להתחרות בתחרויות בין-לאומיות — המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1932 — החליפו כהי העור בהדרגה את הלבנים בצמרת הזמנים המהירים, עד אשר החלו לשלוט בה בלעדית. ההבדל הבולט הזה בין ההישגים של טובי האצנים הלבנים לבין עמיתיהם השחורים בענף של ריצות ה- 100 מטר מזמן 80 שנה אחר כך דיון מעורר מחלוקת בסוגיית ה"גזע" ( Race). מאמר זה מציג שלושה הסברים שונים לתופעה תוך שימוש בטענת ההבניה החברתית המודגמת בשלוש אסכולות: סקפטיסיזם על פי ההיסטוריונית ברברה פילדס, שטוענת שגזע הוא עניין מדומיין לחלוטין הבא לשרת דיכוי וניצול, הבניה על פי הפילוסוף מישל פוקו, הטוען שקיים קו גבול, אך הוא אינו ביולוגי. הביולוגיה משמשת כסות למעשי האלימות נגד ה"נחותים" גזעית; נטורליזם של קבוצות אוכלוסייה על פי האתנולוג קלוד לוי-שטראוס, שטוען כי הגזע הוא פונקציה של התרבות, שקדמה לו בזמן. The current paper presents three different explanations for the phenomenon of race in sport by using the argument of social construction, as illustrated by three schools of thought. The first, Skepticism (according to historian Barbara Fields), argues that race is something completely imaginary, and serves oppression and exploitation. The second is Social Construction (according to philosopher Michel Foucault), which has a limit, but is not biological — biology serves as a cover for acts of violence against "racially inferior" people. The third explanation is Naturalism of the population (according to the ethnologist Claude Levi-Strauss), which claims that race is a function of culture, which preceded it in time.