Driving Patterns of Old People Above 70: Relationship between Socio-demographic, Resources, Losses, Needs Variables and Subjective Well-Being (Selective Optimization with Compensation) / נהיגה בקרב בני 70 ומעלה בישראל: קשרים בין הזדקנות מוצלחת לאור תאוריית במ"פ (SOC), למשאבים, למשתנים ולצרכים

תחום הנהיגה מאפשר בדיקה מעמיקה של הקשרים בין הצבת מטרות לשמירה על התפקוד ולמניעת אובדן תפקודי, לבין תחושת רווחה. אחד המודלים שטרם נבחן מחקרית ביחס לדפוסי ההסתגלות לנהיגה בזקנה בהקשר הישראלי, הוא המודל התאורטי של באלטס ואחרים, שצמח מחקר ההתפתחות במהלך החיים. התאוריה מציעה שלוש אסטרטגיות: בחירה, מיצוי ופיצוי (selection, optimization, compensation — SOC), שהשימוש בהן מאפשר להתמודד עם אובדן לסוגיו, והמשתמשים בהן חיים בתחושת רווחה גדולה יותר. מטרת המחקר המוצג במאמר זה היא להרחיב את ההבנה לגבי תחושת הרווחה ולבחון דפוסי התמודדות עם ירידה תפקודית בזקנה לאור מודל במ"פ (בחירה, מיצוי, פיצוי) ( SOC — selective optimization with compensation) בהקשר הספציפי של נהיגה בקרב בני 70 ומעלה בישראל, בעלי רישיון נהיגה בהווה או בעבר. תוצאות: נמצא כי שימוש באסטרטגיות במ"פ לפי באלטס והתנהגויות נהיגה קשורים לתחושת רווחה מוגברת לעומת הבחירה באסטרטגיות אחרות של הסתגלות. עם זאת, בניגוד להשערה המרכזית במחקר, נהיגה בפועל אינה תורמת ישירות לתחושת הרווחה, אלא מתווכת לרווחה באמצעות בעלות על רכב, שהיא התנהגות מיצוי. מודל תחושת הרווחה שהתקבל מרגרסיות רב-משתניות על כל קבוצות המשתנים שבמחקר, מסביר 43.7% מתחושת הרווחה. במודל זה, לשימוש באסטרטגיות במ"פ כללי ולנהיגה יחד וכן להתנהגויות נהיגה, יש תרומה של 2.1% בלבד להסבר הרווחה הסובייקטיבית. המודל הסופי של הרווחה נבנה בשיטת משוואות מבניות (SEM) ומציג את המשתנים התורמים להסבר תחושת הרווחה ומבנה הקשרים ביניהם. מודל זה מסביר 45% מהשונות בתחושת הרווחה. המשתנים שנמצאו תורמים ישירות להגברת תחושת הרווחה הסובייקטיבית הם, בסדר יורד: הערכת בריאות, רמת הכנסה, מסוגלות עצמית בנהיגה, במ"פ כללי ולנהיגה יחד וכן בעלות על רכב. המשתנים שנמצאו מפחיתים ישירות את תחושת הרווחה הם: צורך בעזרה ביציאה מהבית, השכלה (אחד משני המשתנים שתורמים להסבר במ"פ כללי ולנהיגה יחד) וכן קשיי ראייה במצבי כביש שונים. במודל זה, לאסטרטגיות הבחירה ולהתנהגות הבחירה של נהיגה בפועל אין כל תרומה להסבר השונות ברווחה הסובייקטיבית. התנהגות פיצוי של הימנעות מנהיגה במצבי כביש הנתפסים מסוכנים, לא הוכללה במודל הסופי של תחושת רווחה, בשל אי-מציאת קשר סטטיסטי מובהק בינה לבין הרווחה ברגרסיות הרב-משתניות שקדמו לבניית המודל בשיטת SEM. כמו כן, בניגוד להשערות המחקר, במודל הרווחה הסופי לא נמצא הבדל בין גברים לנשים או בין קבוצות הגיל השונות של נהגים זקנים. In Western society, driving is considered a basic skill that allows drivers to be involved and enjoy quality of life and that is particularly important to men; however, this tendency is changing gradually and emerging as highly significant also for aged women. Driving functions may be impaired with age. One of the theoretical models that has not been examined yet