Homelessness in Israel: A national problem from an urban perspective / תופעת דרות הרחוב בישראל — בעיה ארצית בהיבט עירוני

המאמר בוחן את תופעת דרות הרחוב בארץ ובעולם, ומתאר את התפתחותה ההדרגתית של התופעה בתל אביב יפו תוך התייחסות לגורמים כלכליים, חברתיים ואישיותיים, כגון משבר הגירה, התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים, פתולוגיות נפשיות וכולי. תופעת דרות הרחוב בישראל הינה חדשה יחסית. עד לתחילת שנות התשעים היה מספרם של דרי הרחוב מועט. בשנת 1991, לדוגמה, נספרו בתל אביב רק 20 דר רחוב. אולם בשנים שלאחר מכן הלך מספרם וגדל באופן הדרגתי, והגיע ל- 929 איש בשנת 2003. המאמר מתמקד בסיבות לכך שאנשים אלה נהפכו לדרי רחוב, תוך הצגת דרכי הטיפול בהם ופרישת הבעיות, הן המקצועיות והן המוסריות, המלוות את אנשי המקצוע המטפלים בהם. התפיסה הטיפולית שעבודת היחידה לטיפול בדרי רחוב בעיריית תל אביב מתבססת עליה נשענת על ההנחה כי דרות רחוב כוללת יותר מאשר מחסור בדיור, ומורכבת מגורמים אישיותיים וחברתיים המאפיינים אוכלוסייה חלשה ביותר, בעלת דימוי עצמי נמוך, אשר בונה סביבה חומה של הגנות שאינה מאפשרת השתלבות בחברה המרמטיבית. המאמר עוסק גם בקביעת אמות המידה להצלחה טיפולית וכן בהיבטים עקרוניים-שיפוטיים, כגון עד כמה החברה ראשית לכפות שינוי בדרך חייו של אדם, ואם ניתן לדרוש מהממשלה, מבחינה מוסרית ומבחינה חוקית, לנקוט מדיניות של הגירה מבוקרת על מנת לצמצם את מספרם של עולים שסיכויי קליטתם קלושים. The article describes the development of the phenomenon of homelessness in the city of Tel-Aviv—Yafo, focusing on pathologies particular to Israel, such as immigration crisis, psychoactive substance abuse, economic distress, and others. Homelessness is a relative new problem in Israel. Until the early 1990s, only a small number of homeless people lived on the streets. Thus, for example, in 1991 only 20 homeless people were counted in Tel Aviv. In the following years, their number has grown gradually, reaching 929 in 2003. The article concentrates on the reasons that these people became homeless, and presents methods for treating them, as well as the professional and ethical problems facing the professionals who deal with them. The Tel Aviv Municipality's Unit for Homeless People bases its work on the assumption that being a street dweller involves more than homelessness and incorporates of personality and social factors that characterize an extremely weak population with a poor self-image, which builds a wall of defenses around it that, in turn, encumbers assimilation in normative society. The article also discusses the criteria of therapeutic success and issues of principle, such as the right of society to force people to change their lifestyle.