Singapore Instead of Karkur? International Comparisons of Students' Achievements and the Globalization of Educational Targets / סינגפור במקום כרכור? מבחני הישג בין-לאומיים והגלובליזציה של יעדי החינוך

מבחנים בין-לאומיים, הבודקים את הישגי התלמידים במדינות שונות במסגרת מחקרים השוואתיים, זוכים לפופולריות רבה במיוחד בעשור האחרון. מבחנים אלה מובילים לנטייה של מדינות רבות להעריך את איכות מערכת החינוך לפי המיקום היחסי של תלמידיהן בדירוג ההישגים הבין-לאומי, בין היתר בשל התפיסה הרווחת המקשרת בין דירוג זה...

Ausführliche Beschreibung

Gespeichert in:
Bibliographische Detailangaben
Veröffentlicht in:מגמות 2009-07, Vol.מו (3), p.337-355
Hauptverfasser: יוגב, אברהם, ליבנה, עדית, פניגר, יריב, Yogev, Abraham, Livneh, Idit, Feniger, Yariv
Format: Artikel
Sprache:heb
Online-Zugang:Volltext
Tags: Tag hinzufügen
Keine Tags, Fügen Sie den ersten Tag hinzu!
Beschreibung
Zusammenfassung:מבחנים בין-לאומיים, הבודקים את הישגי התלמידים במדינות שונות במסגרת מחקרים השוואתיים, זוכים לפופולריות רבה במיוחד בעשור האחרון. מבחנים אלה מובילים לנטייה של מדינות רבות להעריך את איכות מערכת החינוך לפי המיקום היחסי של תלמידיהן בדירוג ההישגים הבין-לאומי, בין היתר בשל התפיסה הרווחת המקשרת בין דירוג זה ובין כלכלת העבודה הגלובלית. בהתבסס על נתוני מבחן 2002 PISA מבקש המחקר הנוכחי להראות כי ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחן זה הם במידה רבה צפויים מראש. נמצא כי הישגיהם הממוצעים של התלמידים משקפים כמעט במדויק את הציון המנובא להם לפי מאפייניה הכלכליים והדמוגרפיים של המדינה. לפיכך נטען כאן כי הוויכוח הציבורי בישראל סביב הישגי התלמידים במבחנים הבין-לאומיים חורג מכל פרופורציה. טענה נוספת מתייחסת למדיניות החינוך, הבאה לידי ביטוי בדוח הסופי של ועדת דברת (מדינת ישראל, 2005), שגזרה הצעות לרפורמה חינוכית מתפיסת הגלובליזציה בחינוך. מדיניות זו, המתמקדת בקביעת סטנדרטים ליעדים של הישגים לימודיים במטרה לשפר את מיקום התלמידים בדירוג הבין-לאומי, גורמת למאבקים מיותרים בין משרד החינוך לארגוני המורים. לבסוף, נטען כי ההתמקדות בריבוד הבין-לאומי של ההישגים הלימודיים מסיטה את תשומת הלב הציבורית מהבנת הריבוד הפנים-מדינתי של הישגים אלה. Comparative international tests of student achievements have become increasingly popular during the last decade. An outcome of this common practice is a tendency by various countries to evaluate their national status based on their students' international ranking in such achievement tests, partly due to the belief that high ranking symbolizes the future national capability of competing in the global market. Using PISA tests, the present study aims to show that low achievements by Israeli students were both fairly predictable and due to a specific methodological problem. It shows that Israeli students' average achievements are almost congruent with predictions based on the country's economic and demographic characteristics. The findings suggest that the public debate in Israel on school achievement has been blown out of proportion. In practice, the low international ranking of Israeli students has encouraged an attempt to enforce educational standards aimed at increasing school achievements previously rejected by the teacher's organizations and led the government to commission a "national task force" on school reform. It is argued here that excessive preoccupation with the international stratification issue has obstructed any useful public discourse on achievement differences between schools of dominant and subordinate social groups in Israel.
ISSN:0025-8679