Ecology of sports violence: The case of Israeli soccer / אקולוגיה של אלימות בספורט: המקרה של הכדורגל בישראל

המחקר הנוכחי עוסק בשאלה, אם רמת האלימות בקרב שחקנים ואוהדים של קבוצות כדורגל מושפעת ממאפייני הקהילה ומאקולוגיית הספורט בתוכה פועלת הקבוצה, ואם כן — באיזו מידה. אלימות בספורט נתפסת כאן כמאפיין אגרגטיבי של הקבוצה. ניתוח הנתונים מתמקד ב- 297 קבוצות הכדורגל בישראל, והממצאים מצביעים על כך שאלימות בספורט קשורה באקולוגיה האורבנית ובאקולוגיית הספורט. ראשית, קבוצות כדורגל, המייצגות יישובים ערביים, יותר אלימות מאחרות. שנית, קבוצות הממוקמות בליגות הגבוהות וקבוצות הנאבקות על מקום בתחתית הליגה או בראשה, הן יותר אלימות מאחרות. שלישית, אוהדיהן של קבוצות, שאלימות שחקניהן גבוהה, אלימים יותר מאשר אוהדי קבוצות אחרות. לבסוף, הקשר בין אלימות שחקנים לבין אלימות אוהדים הוא א-סימטרי: אלימות שחקנים משפיעה על אלימות אוהדים אך לא להיפך. This research explores the extent to which aggregate violence among players and spectators of soccer teams is affected by the urban ecology and the sports ecology in which the teams operate. Sports violence is viewed here as a characteristic of the social system. The analysis focuses on 297 soccer teams in Israel, and demonstrates that violence in sports is systematically related to both the team's urban ecology and sports ecology. First, teams representing communities of subordinate ethnic minorities are more violent than others. Second, teams competing in higher level (professional) divisions and teams at either the bottom or top of their division (high levels of competition) are more violent. Third, teams characterized by violent players are more likely to have violent spectators. Finally, the causal relation between players' and spectators' violence is asymmetric: Players affect spectators' violence but not vice versa. These findings are discussed and interpreted in light of sociological theory.