Escalation in the Demands of the Minority: The "Future Vision" Documents of the Arab-Palestinians in Israel / עליית מדרגה בתביעות המיעוט: "מסמכי החזון 7-2006" של הערבים-הפלסטינים בישראל

במרוצת זמן קצר, בין דצמבר 2006 ומאי 2007 פורסמו בישראל שלושה מסמכים הדנים בעתיד מעמדו של המיעוט הערבי-פלסטיני במדינת ישראל. שלושת המסמכים, "החזון העתידי של הערבים הפלסטינים בישראל" ( 2006), "החוקה הדמוקרטית" (2007) ו"הצהרת חיפה" (2007) חוברו בידי שלוש קבוצות ממנהיגות החברה האזרחית הפלסטינית במדינת ישראל. במבט מכליל, מסמכים אלה מציגים את הנרטיב הלאומי של המיעוט הערבי-פלסטיני שנוצר ב- 1948 ותביעות בשם המיעוט לשינוי מן היסוד ביחסים בינו לבין המדינה והרוב היהודי. התביעות העקרוניות העיקריות מופנות הן לגבי מדיניות העבר — צדק מתקן וצדק חלוקתי, והן לגבי העתיד — תביעה לאוטונומיה תרבותית, ושינוי המבנה המשטרי בישראל למבנה דו לאומי. ההצדקה לתביעות מעוגנת במסגרת נרטיב של המיעוט הפלסטיני כמיעוט ילידי שנפגע מפעילותה של התנועה הציונית כתנועה קולוניאלית. למרות שתביעות אלה הושמעו בנפרד בעבר, ריכוזן וניסוחן כתוצר של דיונים קולקטיביים חוצי מפלגות יצר עליית מדרגה בתביעות כלפי המדינה והרוב היהודי. מאמר זה דן בהסבר לעליית המדרגה בתביעות. הניתוח ממקם את ההסבר במסגרת תיאורטית הדנה ביחסי הציר המשולש בין שלושה שחקנים פוליטיים: מדינה אתנית, מולדת המיעוט, והמיעוט הלאומי. עליית מדרגה או ירידה בתביעות של מיעוט לאומי לפי מודל זה הן אסטרטגיות פוליטיות הננקטות כתולדה של שינויים בציר המשולש בין השחקנים. הטענה היא כי עליית המדרגה במקרה זה היא תולדה של ניגוד האינטרסים שנוצר בין שחקן המולדת (אש"ף) לבין המיעוט הערבי בישראל, בעת המו"מ ליישום הסכם אוסלו. ההשלכות האפשריות של ניסוח התביעות בישראל הן דו-כיווניות: העצמת המיעוט כשחקן אוטונומי מחד, אך חיזוק כיוון הבידול והכוחות ברוב היהודי הקוראים להדרתו מאידך. The future status of the Arab-Palestinian minority in Israel is the topic of three documents published between December 2006 and May 2007. These documents, written by three different organizations from the Palestinian civil society in Israel, are, "The Future Vision of the Arab-Palestinians in Israel" (2006), "The Democratic Constitution" (2007) and "The Haifa Declaration" (2007). Overall, these documents represent the national narrative of the Arab-Palestinian minority in Israel created in 1948 and represent this minority's demand for change in their relationship with the state and the Jewish majority. The document's central demands are directed at both the past, i.e. corrective justice and distributive justice, and toward the future, i.e. a demand for cultural autonomy, and transformation of Israel's regimental structure to a by-national state. The justification for these claims is based in a narrative of the Arab-Palestinian minority as an indigenous minority negatively affected by the action