שינויים בגובה פני הים ומיקום היישובים במישור-החוף של ישראל בימי ההולוקן / SEA LEVEL CHANGES AND SETTLEMENT LOCATION IN THE COASTAL PLAIN OF ISRAEL DURING THE HOLOCENE

לדעת חוקריה של ראשית החקלאות לא התאים מישור-החוף ליישוב כפרי. שחזור הנוף המשוער מבוסס על עדויות על קווי-חוף קדומים שלאורך מישור-החוף. זה מכבר ידוע, כי סמוך ל- 12000 לפנה"ס היו פני הים נמוכים ממיפלס הים בימינו, וכי למישורהחוף נוספה אז רצועה שרוחבה 3—5 ק"מ, לפחות. בעקבות העלייה בפני הים בימי ההולוקן הוצפו שטחים אלה, דבר שהביא לעלייה של מיפלס מי-התהום ולהיווצרות ביצות, ששימשו אזורי-ציד ליישובים הניאוליתיים שבמישור-החוף. עם זאת מוקמו היישובים במקומות גבוהים יחסית, כמו, למשל, ברכסי-הכורכר או למרגלות הכרמל, הן במערות הן על טראסות. נסקרים היישובים הכבאריים, הנאטופיים והניאוליתיים מבחינת גובהם מעל פני הים וריחוקם מקו-החוף, וכך מצטיירת תמונה זו: האתרים הכבאריים, שהיו מקומות-חנייה של ציידים, מרוחקים מקו-החוף של הזמן ההוא. האתרים הנאטופיים שוכנים רק על טראסות ובקירבת מערות, ואין למוצאם כלל במישור-החוף, דבר המעיד על ניצולו של איזור-הגבעות המיוער. מפתיע מיעוטם של אתרים מן התקופה הניאוליתית הקדם-קיראמית א', אולי כתוצאה מן ההצפה הפלאנדרית. מרובים האתרים מן התקופה הניאוליתית הקדם-קיראמית ב' בשרון ובמישור-החוף הדרומי. שחזור סביבתם מלמד על קירבה לדלתאות או לביצות. קירבתם לים מעידה, כנראה, כי ההצפה הפלאנדרית אכן קדמה להקמתם של יישובים אלה. תפוצתם של יישובי התקופה הניאוליתית הקיראמית בשרון ובמישור-החוף הדרומי מעידים אולי על ריבוי גשמים. הממצא הארכיאולוגי מן התקופה הניאוליתית המאוחרת ומן התקופה הכאלקוליתית מלמד על ירידת פני הים ב- 5 מ', לפחות, מתחת למיפלס הים בימינו; מכל-מקום, האתר של נווה-ים נמצא באדמה אלוביאלית שהיא היום כ- 1.5 מ' נמוכה ממיפלס הים. משום חיזוק לעדות זו מאמצע האלף החמישי לפנה"ס אפשר למצוא בממצא במינת-דאליה שבלבנון. מסקנות המחקר אינן אלא ראשוניות, ודרושים נתונים נוספים על השינויים הטקטוניים שחלו בימי ההולוקן, על השפעת המורפולוגיה על מיקום האתרים במישור-החוף ועל המיקרו-אקלים בזמנים פריהיסטוריים. כן דרושים תארוכים רבים של פחמן 14.