Reviewing Vignettes as an Implicit Measurement of Ageism among Health Care Professionals / סקירת כלים למדידה עקיפה של גילנות באמצעות תיאורי מקרה בקרב אנשי מקצועות הבריאות

גילנות נמדדת בספרות המחקרית בשלוש דרכים מקובלות: בחינת היקף הידע אודות האוכלוסייה הזקנה, מדידת עמדות ביחס לאנשים זקנים ומדידה של התנהגות גילנית. מבין דרכים אלו, מדידת מרכיב העמדות היא הדרך השכיחה ביותר למדידת גילנות. ניתן לבצע מדידה ישירה (גלויה) ועקיפה (סמויה) של עמדות. בעוד שבמדידה הישירה נמדדות ה...

Ausführliche Beschreibung

Gespeichert in:
Bibliographische Detailangaben
Veröffentlicht in:גרונטולוגיה 2011-01, Vol.לח (2/3), p.41-71
Hauptverfasser: שיוביץ-עזרא, שרון, בן-הרוש, איה, דורון, ישראל (איסי), איילון, ליאת, גולנדר, חוה, אלון, שרה, ליבוביץ, ארתור, Shiovitz-Ezra, Sharon, Ben-Harush, Aya, Doron, Israel (Issi), Ayalon, Liat, Golander, Hava, Alon, Sara, Leibovitz, Arthur
Format: Artikel
Sprache:heb
Online-Zugang:Volltext
Tags: Tag hinzufügen
Keine Tags, Fügen Sie den ersten Tag hinzu!
Beschreibung
Zusammenfassung:גילנות נמדדת בספרות המחקרית בשלוש דרכים מקובלות: בחינת היקף הידע אודות האוכלוסייה הזקנה, מדידת עמדות ביחס לאנשים זקנים ומדידה של התנהגות גילנית. מבין דרכים אלו, מדידת מרכיב העמדות היא הדרך השכיחה ביותר למדידת גילנות. ניתן לבצע מדידה ישירה (גלויה) ועקיפה (סמויה) של עמדות. בעוד שבמדידה הישירה נמדדות העמדות באמצעות דיווח ישיר של הנבדקים על עמדותיהם בנוגע לגיל המבוגר ולמאפייניו, במדידה הסמויה אין הנבדקים יודעים שעמדות ביחס לגיל הן הגורם המרכזי שעליו הם מתבקשים לדווח. חשיבותה של המדידה העקיפה מתחדדת כאשר מודדים תופעה בעלת דימוי חברתי או אישי שלילי, כדוגמת גילנות, אשר עלולה להניב דיווחים מוטים בשל הנטייה המוכרת כרצייה חברתית. לאור יתרונה של שיטה זו בבחינת תופעת הגילנות, המאמר הנוכחי מתמקד בדרכים עקיפות למדידת עמדות וסוקר כלים למדידה עקיפה של גילנות באמצעות תיאורי מקרה. סקירת הספרות לאיתור הכלים נערכה באמצעות חיפוש בארבעה מאגרי מידע ביבליוגרפיים מרכזיים בתחומי החברה והרפואה. סקירת הכלים התמקדה באוכלוסיית אנשי מקצועות הבריאות וכך היא מוצגת במאמר: תיאורי מקרה שנבחנו בקרב רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ולבסוף תיאורי מקרה שנבחנו בקרב פיזיותרפיסטים. הסקירה העלתה כי הרוב המכריע של המחקרים שהשתמשו בתיאורי מקרה למדידת גילנות ראה אור רק בעשור האחרון, ומספר המחקרים הללו אינו גדול. מטרת הסקירה היא להנגיש ולהרחיב בקרב ציבור החוקרים את השימוש בשיטה זו למדידת גילנות באמצעות חשיפה לאותם כלי מדידה והפיכתם לזמינים. Ageism has been measured in research in three common ways: a) by evaluating the extent of knowledge about older people; b) by evaluating attitudes towards older people; and c) by measuring ageist behaviors. Among these methods, measuring attitudes towards the older population is the most prevalent one. The assessment of ageist attitudes is usually divided into direct (explicit) versus indirect (implicit) measurement. Direct measures include instruments that explicitly ask for respondents' attitudes towards older people and their characteristics. While using indirect measures, the respondent is not aware that attitudes towards aging are the subject of inquiry. The implicit measurement is perceived as more accurate, particularly when the phenomenon measured has negative personal or social connotation and therefore is subjected to the social desirability bias. In light of the advantages of the indirect method in measuring ageist attitudes, the current paper presents a review of various case descriptions (vignettes) that were previously used to measure ageism implicitly. The literature review is based on a comprehensive search in four central bibliographical d
ISSN:0334-2360
2410-7085