"Doctor, When Can I Drive Again?" / "דוקטור, מתי אני יכול לחזור לנהוג?"

במאמר זה נערכה סקירת ספרות שמטרתה הייתה לבדוק את יחסם של גורמי בריאות, רופאים אורטופדים ומטופלים לנהיגה לאחר שברים בגף עליון תוך שימוש בגבס או בסד ולבדוק אילו השלכות עלולות להיות לכך על נהיגה. בנוסף, נבדקו התקנות והחוקים בישראל, באנגליה ובאוסטרליה שעניינם נהיגה במצב זה. במחקרים שבחנו את עמדות הרופאים האורטופדים בנוגע לכשירות נהיגה של מטופלים לאחר שברים בגף עליון נמצא כי אין תמימות דעים והייעוץ שהם נותנים אינו אחיד ואינו מבוסס על ראיות מחקריות. במחקרים שבחנו את דעותיהם והתנהגותם של מטופלים עם שברים בגף עליון נמצא שרוב המטופלים אינם בקיאים בהיבטים המשפטיים והביטוחיים ובהיעדר הנחיות ברורות איש הישר בעיניו יעשה. בשני ניסויים קליניים בנהיגה עם גבס בגף עליון נמצא כי גבס הכולל את האגודל ומגביל את תנועתיות שורש כף היד משפיע על יכולת הנהיגה. איכותם של מחקרים אלה מוגבלת ומשום כך נראה כי בשלב זה אפשר להסתמך על ניסיונם ועל המלצותיהם של קלינאים הבקיאים בתחום שיקום נהיגה בלבד. למרפאים בעיסוק המומחים הן בטיפול בגף עליון והן בהיערכות נהיגה ובשיקום נהיגה יש מיומנות להעריך מגוון היבטים הנדרשים לנהיגה. לבד מהמלצות קליניות של הגורמים המטפלים חלה חובת דיווח לרשויות כשהגבלה היא פרוגרסיבית או נמשכת יותר משלושה חודשים ואז יש צורך בהתאמות מיוחדות לרכב. באחריות הנהג לוודא שהוא כשיר לנהיגה ולהיות אחראי לפעולותיו כשהוא נוהג. בישראל, על פי הנחיות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) יש הנחיה גורפת לא לבדוק אדם עם גבס. כשהשימוש בגבס הוא לפרק זמן ארוך אפשר לקבל סטטוס "שינוי בצורת הנהיגה" ואז יחויבו המטופלים לבצע התאמות אביזרים ברכבם ובמקרים ספציפיים אף לעבור מבחן מעשי עם ההתאמות החדשות. סדים נחשבים ל"מכשור אורטופדי מותאם" ולגביהם אין הנחיות מיוחדות ואישור לנהיגה יינתן על פי ממצאי הבדיקות שייערכו במרב"ד ועל פי ההתאמות הנדרשות. This article represents a review of the literature that examines the attitudes of orthopedic doctors and patients with respect to driving with a plaster cast or a splint, after an upper limb fracture, as well as the health factors involved. Moreover, the review relates to the implications these may have on a patient's driving ability. Additionally, the regulations and guidelines concerning driving in these circumstances in Israel, England and Australia were examined. The literature reveals that orthopedic doctors disagree with respect to patients' ability to drive with an arm in a cast, and that the advice provided was not based on research evidence. In studies that examined the opinions and behavior of patients after an upper limb fracture, it was found that most of the patients were not aware of the legal and insurance-related consequences. Thus, in the absence of