Walter Benjamin's Arcades as a Key to Knowing the Modern City / משוטטות למיניאטורה: הפסאז'ים של ולטר בנימין כמפתח להכרת העיר המודרנית

מקובל להנגיד בין שני אופני הכרה של העיר: הכרה מלמעלה והכרה מלמטה. המבט מעל נותן תמונה כולית של העיר, אך עיוור לפרטים ולחיים שבה; ההכרה מלמטה, דרך ההליכה, רגישה לחיים העירוניים על פרטיהם, אך אינה נותנת תמונה מקיפה של המכלול. ולטר בנימין מזוהה, על-פי-רוב, עם אופן ההכרה השני. השוטטות היא דרך הגישה שהוא מציע לשולי, לנשכח ולפרגמנטרי במרחב הזה ובעברו. אורי רוטלוי טוען, כי זוהי תמונה חלקית של תרומתו לחקר העיר. דרך הצגת הפסאז'ים הפריסאיים כמיניאטורה של פריס במאה התשע-עשרה, בנימין מרכיב את הפרטים של הזמן-מרחב העירוני לכדי מכלול, שבו לכל פרט יש מקום ומשמעות. כך, דווקא דרך העיסוק בפרטים, הוא פורש בפנינו תמונה פנורמית רחבה של העיר המודרנית. במובן זה הוא קורא תיגר על עצם הניגוד בין הכרה מלמעלה ומלמטה.