Pour ne pas affaiblir la robustesse orientale qui règne dans l’original: Salomone Fiorentino (1743-1815), traducteur de la prière juive en italien

Cette étude se focalise sur la publication du livre des prières juives en version italienne en 1802. Cet événement majeur au tout début du processus d’émancipation des Juifs d’Italie est appréhendé à partir du travail de traducteur de Salomone Fiorentino (1743-1815), un poète toscan et un intellectuel juif qui a élaboré un lyrisme philosophique et civil à mi-chemin entre tradition et modernité, entre religion et science. L’article aborde, notamment, sa réflexion autour de la traduction comme acte politique et civil, et de la prière comme la plus haute forme de poésie. This study focuses on the publication of the Jewish prayerbook in the Italian version in 1802. This major event at the very beginning of the process of emancipation of the Jews of Italy is understood through the work as translator of Salomone Fiorentino (1743-1815), a Tuscan poet and a Jewish intellectual who developed a philosophical and civil lyricism halfway between tradition and modernity, between religion and science. The article addresses, in particular, his reflection around translation as a political and civil act, and prayer as the highest form of poetry. מחקר זה מתמקד בפרסום הסידור לאיטלקית בשנת 1802. אירוע מרכזי זה בתחילת תהליך האמנציפציה של יהודי איטליה מובן על סמך עבודתו כמתרגם של שלמה פיורנטינו (1743–1815), משורר טוסקני ואינטלקטואל יהודי שפיתח ליריות פילוסופית ואזרחית באמצע הדרך בין מסורת למודרנה, בין דת למדע. המאמר מתייחס במיוחד להרהור שלו סביב התרגום כמעשה פוליטי ואזרחי, והתפילה כצורת השירה הגבוהה ביותר.