Law for Intermediaries as Republishes / הוצאה מהֶקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע

טכנולוגיות חדשות אפשרו למתווכים מקוונים (אתרי אינטרנט ומנהלי זירות מקוונות לביטוי) להביא למהפך בדרך שבה מידע נוצר ומופץ. כיום, מתווכים יכולים להביא לאיסוף מידע ממקורות שונים, לקשר לתכנים באמצעות קישורים (לינקים) ולאפשר זרם של עדכוני חדשות ומידע. בכוחם לספק אמצעים יעילים לניווט בין מקורות מידע, להשפי...

Ausführliche Beschreibung

Gespeichert in:
Bibliographische Detailangaben
Veröffentlicht in:מחקרי משפט 2018-01, Vol.31 (2), p.491-581
Hauptverfasser: לביא, מיכל, Lavi, Michal
Format: Artikel
Sprache:heb
Online-Zugang:Volltext
Tags: Tag hinzufügen
Keine Tags, Fügen Sie den ersten Tag hinzu!
container_end_page 581
container_issue 2
container_start_page 491
container_title מחקרי משפט
container_volume 31
creator לביא, מיכל
Lavi, Michal
description טכנולוגיות חדשות אפשרו למתווכים מקוונים (אתרי אינטרנט ומנהלי זירות מקוונות לביטוי) להביא למהפך בדרך שבה מידע נוצר ומופץ. כיום, מתווכים יכולים להביא לאיסוף מידע ממקורות שונים, לקשר לתכנים באמצעות קישורים (לינקים) ולאפשר זרם של עדכוני חדשות ומידע. בכוחם לספק אמצעים יעילים לניווט בין מקורות מידע, להשפיע על נגישות מידע, זמינותו ונראוּתו ולאפשר למשתמשים למקד את תשומת לבם בתכנים רלוונטיים. מתווכים הם שומרי סף. הם יכולים לקדם או להדחיק תנועת מידע מחלק אחד של הרשת למשנהו, לקשר בין רשתות נפרדות ולהגביר את הטווח שבו עובר מידע. בכוחם להביא להפצה משנית של תוכני משתמשים בין פלטפורמות שונות, להגביר תפוצת תכנים מסוימים, להביא להדגשתם, להשפיע על פרשנותם, אמינותם והמשקל שייוחס להם. מתווכים שולטים אפוא בתשומת לבם של המשתמשים וממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב השיח הציבורי בכללותו. דרכים מעשיות שנוקטים מתווכים להפצה משנית של תוכני משתמשים והשפעה על זמינותם עשויות להביא להגברת תוחלתם של נזקי מידע ולפגוע בזכויותיהם של משתמשים וצדדים שלישיים. אחריות להפצה משנית יכולה להיבחן בהקשרים מגוונים. ואולם, מאמר זה מתמקד בנושא פרטיקולרי: אחריותם של מתווכי תוכן להפצה משנית והגברת זמינותם של ביטויים המהווים לשון הרע. סוגיה זו יצרה אתגרים למערכת המשפט והובילה לדיונים בהיקף נרחב. הגישה העולה מהם אינה עקיבה ומשקפת נקודות איזון שונות בין אינטרסים וערכים, המשתנות בין תרבויות ואף בין בתי משפט. בהיעדר מסגרת תאורטית ויישומית להסדרה, גבולות האחריות מעורפלים. במאמר זה אבקש להשלים את החסר ולהתמודד עם סוגיה זו ברובד התאורטי והמעשי. ראשית, אמפה דרכים עיקריות להפצה משנית ולהשפעה על זמינותם של תוכני משתמשים, אעמוד על השפעתן על אופיין של זרימות מידע ותוחלת הנזק שהן מגלמות. לאחר מכן, אבקש להשוות בין דרכים אלו לבין פעולות האחראים המסורתיים בשרשרת הפצת המידע מחוץ למרחב המקוון. בהמשך, אעמוד על הדין מחוץ למרחב המקוון בסוגיית ההפצה המשנית וההשפעה על זמינותם של ביטויי לשון הרע ואטען כי נדרשים התאמה, פיתוח וקווים מנחים להחלת דיני לשון הרע במרחב המקוון. אעמוד על הצדקות לאחריותם של מתווכי תוכן לנזקי הפצה משנית והשפעה על זמינותם של ביטויי לשון הרע ועל טיעוני-נגד להטלת אחריות. בחינה זו תצא מטווח רחב של מתודולוגיות ניתוח. היא תכלול שיקולים חוקתיים הנוגעים לזכויות יסוד בבסיס עוולת לשון הרע ושיקולים מתחום דיני הנזיקין (צדק מתקן ושיקולי יעילות, לרבות שיקולים הנוגעים לחדשנות). לאחר מכן אסקור את הגישות השונות שנדונו בפסיקה בסוגיות האמורות, בארץ ומעבר לים. בהמשך, אציג תשתית רעיונית חדשה להתמודדות עם סוגיית האחריות להפצה משנית ולהשפעה על זמינות ביטויים המהווים לשון הרע. אציע להתבונן על שאלת האחריות בפריזמה של הוצאה מהֶקשר ואטען כי על נקודת מבט זו להנחות את מתווי המדיניות. האינטואיציה השיפוטית כבר הובילה את בית המשפט העליון להכריע בש
format Article
fullrecord <record><control><sourceid>jstor</sourceid><recordid>TN_cdi_jstor_primary_26547247</recordid><sourceformat>XML</sourceformat><sourcesystem>PC</sourcesystem><jstor_id>26547247</jstor_id><sourcerecordid>26547247</sourcerecordid><originalsourceid>FETCH-jstor_primary_265472473</originalsourceid><addsrcrecordid>eNpjYeA0MDY20TUwNzTjYOAtLs4yMDAwNDUxtzQ35mTY4JNYrpCWX6TgmVeSWpSbmpKZWJSZWqyQWKwQlFpQmpSTWZwB5OorXJ9yfer1ZdcnXJ-icH3e9SnXtl1ffn3l9RVWCtcXXZ-jABSffn3F9ZlANatA8quAjKnXZwMF5oK4y8HcBRDuHKBRS4BGgQ1aCRYF6pkKFl8JlFkEkgEbOg2oYCZQAdTQmdcnX1_Ew8CalphTnMoLpbkZZN1cQ5w9dLOKS_KL4guKMnMTiyrjjcyAPjQyMTcmJA8Aa-mHbg</addsrcrecordid><sourcetype>Publisher</sourcetype><iscdi>true</iscdi><recordtype>article</recordtype></control><display><type>article</type><title>Law for Intermediaries as Republishes / הוצאה מהֶקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע</title><source>JSTOR Archive Collection A-Z Listing</source><creator>לביא, מיכל ; Lavi, Michal</creator><creatorcontrib>לביא, מיכל ; Lavi, Michal</creatorcontrib><description>טכנולוגיות חדשות אפשרו למתווכים מקוונים (אתרי אינטרנט ומנהלי זירות מקוונות לביטוי) להביא למהפך בדרך שבה מידע נוצר ומופץ. כיום, מתווכים יכולים להביא לאיסוף מידע ממקורות שונים, לקשר לתכנים באמצעות קישורים (לינקים) ולאפשר זרם של עדכוני חדשות ומידע. בכוחם לספק אמצעים יעילים לניווט בין מקורות מידע, להשפיע על נגישות מידע, זמינותו ונראוּתו ולאפשר למשתמשים למקד את תשומת לבם בתכנים רלוונטיים. מתווכים הם שומרי סף. הם יכולים לקדם או להדחיק תנועת מידע מחלק אחד של הרשת למשנהו, לקשר בין רשתות נפרדות ולהגביר את הטווח שבו עובר מידע. בכוחם להביא להפצה משנית של תוכני משתמשים בין פלטפורמות שונות, להגביר תפוצת תכנים מסוימים, להביא להדגשתם, להשפיע על פרשנותם, אמינותם והמשקל שייוחס להם. מתווכים שולטים אפוא בתשומת לבם של המשתמשים וממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב השיח הציבורי בכללותו. דרכים מעשיות שנוקטים מתווכים להפצה משנית של תוכני משתמשים והשפעה על זמינותם עשויות להביא להגברת תוחלתם של נזקי מידע ולפגוע בזכויותיהם של משתמשים וצדדים שלישיים. אחריות להפצה משנית יכולה להיבחן בהקשרים מגוונים. ואולם, מאמר זה מתמקד בנושא פרטיקולרי: אחריותם של מתווכי תוכן להפצה משנית והגברת זמינותם של ביטויים המהווים לשון הרע. סוגיה זו יצרה אתגרים למערכת המשפט והובילה לדיונים בהיקף נרחב. הגישה העולה מהם אינה עקיבה ומשקפת נקודות איזון שונות בין אינטרסים וערכים, המשתנות בין תרבויות ואף בין בתי משפט. בהיעדר מסגרת תאורטית ויישומית להסדרה, גבולות האחריות מעורפלים. במאמר זה אבקש להשלים את החסר ולהתמודד עם סוגיה זו ברובד התאורטי והמעשי. ראשית, אמפה דרכים עיקריות להפצה משנית ולהשפעה על זמינותם של תוכני משתמשים, אעמוד על השפעתן על אופיין של זרימות מידע ותוחלת הנזק שהן מגלמות. לאחר מכן, אבקש להשוות בין דרכים אלו לבין פעולות האחראים המסורתיים בשרשרת הפצת המידע מחוץ למרחב המקוון. בהמשך, אעמוד על הדין מחוץ למרחב המקוון בסוגיית ההפצה המשנית וההשפעה על זמינותם של ביטויי לשון הרע ואטען כי נדרשים התאמה, פיתוח וקווים מנחים להחלת דיני לשון הרע במרחב המקוון. אעמוד על הצדקות לאחריותם של מתווכי תוכן לנזקי הפצה משנית והשפעה על זמינותם של ביטויי לשון הרע ועל טיעוני-נגד להטלת אחריות. בחינה זו תצא מטווח רחב של מתודולוגיות ניתוח. היא תכלול שיקולים חוקתיים הנוגעים לזכויות יסוד בבסיס עוולת לשון הרע ושיקולים מתחום דיני הנזיקין (צדק מתקן ושיקולי יעילות, לרבות שיקולים הנוגעים לחדשנות). לאחר מכן אסקור את הגישות השונות שנדונו בפסיקה בסוגיות האמורות, בארץ ומעבר לים. בהמשך, אציג תשתית רעיונית חדשה להתמודדות עם סוגיית האחריות להפצה משנית ולהשפעה על זמינות ביטויים המהווים לשון הרע. אציע להתבונן על שאלת האחריות בפריזמה של הוצאה מהֶקשר ואטען כי על נקודת מבט זו להנחות את מתווי המדיניות. האינטואיציה השיפוטית כבר הובילה את בית המשפט העליון להכריע בשאלות של הפצה משנית לאור מסגרת זו, בעניין דיין-אורבך. ואולם, יש חשיבות רבה לפריסת משנה סדורה לבחינת אחריותם של מתווכים להוצאת ביטויים משמיצים מהקשרם בזירה המקוונת. ברובד המעשי, אבקש ליצוק תוכן לתשתית שהוצגה ולשרטט קווים מנחים להבנייתו של שיקול הדעת השיפוטי בבחינת אחריותם של מתווכים תוך שימוש בסטנדרטים דיפרנציאליים להסדרה. לסיום, אבחן אתגרים וביקורות מרכזיים בהחלת המתווה ואחתום בסיכום וכיווני מחקר עתידיים. הוצאה מהֶקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע</description><identifier>ISSN: 0334-0716</identifier><language>heb</language><publisher>אוניברסיטת בר-אילן</publisher><ispartof>מחקרי משפט, 2018-01, Vol.31 (2), p.491-581</ispartof><rights>Copyright Bar-Ilan University, Ramat Gan / © כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן</rights><lds50>peer_reviewed</lds50><woscitedreferencessubscribed>false</woscitedreferencessubscribed></display><links><openurl>$$Topenurl_article</openurl><openurlfulltext>$$Topenurlfull_article</openurlfulltext><thumbnail>$$Tsyndetics_thumb_exl</thumbnail><linktopdf>$$Uhttps://www.jstor.org/stable/pdf/26547247$$EPDF$$P50$$Gjstor$$H</linktopdf><linktohtml>$$Uhttps://www.jstor.org/stable/26547247$$EHTML$$P50$$Gjstor$$H</linktohtml><link.rule.ids>314,780,784,803,58017,58250</link.rule.ids></links><search><creatorcontrib>לביא, מיכל</creatorcontrib><creatorcontrib>Lavi, Michal</creatorcontrib><title>Law for Intermediaries as Republishes / הוצאה מהֶקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע</title><title>מחקרי משפט</title><description>טכנולוגיות חדשות אפשרו למתווכים מקוונים (אתרי אינטרנט ומנהלי זירות מקוונות לביטוי) להביא למהפך בדרך שבה מידע נוצר ומופץ. כיום, מתווכים יכולים להביא לאיסוף מידע ממקורות שונים, לקשר לתכנים באמצעות קישורים (לינקים) ולאפשר זרם של עדכוני חדשות ומידע. בכוחם לספק אמצעים יעילים לניווט בין מקורות מידע, להשפיע על נגישות מידע, זמינותו ונראוּתו ולאפשר למשתמשים למקד את תשומת לבם בתכנים רלוונטיים. מתווכים הם שומרי סף. הם יכולים לקדם או להדחיק תנועת מידע מחלק אחד של הרשת למשנהו, לקשר בין רשתות נפרדות ולהגביר את הטווח שבו עובר מידע. בכוחם להביא להפצה משנית של תוכני משתמשים בין פלטפורמות שונות, להגביר תפוצת תכנים מסוימים, להביא להדגשתם, להשפיע על פרשנותם, אמינותם והמשקל שייוחס להם. מתווכים שולטים אפוא בתשומת לבם של המשתמשים וממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב השיח הציבורי בכללותו. דרכים מעשיות שנוקטים מתווכים להפצה משנית של תוכני משתמשים והשפעה על זמינותם עשויות להביא להגברת תוחלתם של נזקי מידע ולפגוע בזכויותיהם של משתמשים וצדדים שלישיים. אחריות להפצה משנית יכולה להיבחן בהקשרים מגוונים. ואולם, מאמר זה מתמקד בנושא פרטיקולרי: אחריותם של מתווכי תוכן להפצה משנית והגברת זמינותם של ביטויים המהווים לשון הרע. סוגיה זו יצרה אתגרים למערכת המשפט והובילה לדיונים בהיקף נרחב. הגישה העולה מהם אינה עקיבה ומשקפת נקודות איזון שונות בין אינטרסים וערכים, המשתנות בין תרבויות ואף בין בתי משפט. בהיעדר מסגרת תאורטית ויישומית להסדרה, גבולות האחריות מעורפלים. במאמר זה אבקש להשלים את החסר ולהתמודד עם סוגיה זו ברובד התאורטי והמעשי. ראשית, אמפה דרכים עיקריות להפצה משנית ולהשפעה על זמינותם של תוכני משתמשים, אעמוד על השפעתן על אופיין של זרימות מידע ותוחלת הנזק שהן מגלמות. לאחר מכן, אבקש להשוות בין דרכים אלו לבין פעולות האחראים המסורתיים בשרשרת הפצת המידע מחוץ למרחב המקוון. בהמשך, אעמוד על הדין מחוץ למרחב המקוון בסוגיית ההפצה המשנית וההשפעה על זמינותם של ביטויי לשון הרע ואטען כי נדרשים התאמה, פיתוח וקווים מנחים להחלת דיני לשון הרע במרחב המקוון. אעמוד על הצדקות לאחריותם של מתווכי תוכן לנזקי הפצה משנית והשפעה על זמינותם של ביטויי לשון הרע ועל טיעוני-נגד להטלת אחריות. בחינה זו תצא מטווח רחב של מתודולוגיות ניתוח. היא תכלול שיקולים חוקתיים הנוגעים לזכויות יסוד בבסיס עוולת לשון הרע ושיקולים מתחום דיני הנזיקין (צדק מתקן ושיקולי יעילות, לרבות שיקולים הנוגעים לחדשנות). לאחר מכן אסקור את הגישות השונות שנדונו בפסיקה בסוגיות האמורות, בארץ ומעבר לים. בהמשך, אציג תשתית רעיונית חדשה להתמודדות עם סוגיית האחריות להפצה משנית ולהשפעה על זמינות ביטויים המהווים לשון הרע. אציע להתבונן על שאלת האחריות בפריזמה של הוצאה מהֶקשר ואטען כי על נקודת מבט זו להנחות את מתווי המדיניות. האינטואיציה השיפוטית כבר הובילה את בית המשפט העליון להכריע בשאלות של הפצה משנית לאור מסגרת זו, בעניין דיין-אורבך. ואולם, יש חשיבות רבה לפריסת משנה סדורה לבחינת אחריותם של מתווכים להוצאת ביטויים משמיצים מהקשרם בזירה המקוונת. ברובד המעשי, אבקש ליצוק תוכן לתשתית שהוצגה ולשרטט קווים מנחים להבנייתו של שיקול הדעת השיפוטי בבחינת אחריותם של מתווכים תוך שימוש בסטנדרטים דיפרנציאליים להסדרה. לסיום, אבחן אתגרים וביקורות מרכזיים בהחלת המתווה ואחתום בסיכום וכיווני מחקר עתידיים. הוצאה מהֶקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע</description><issn>0334-0716</issn><fulltext>true</fulltext><rsrctype>article</rsrctype><creationdate>2018</creationdate><recordtype>article</recordtype><recordid>eNpjYeA0MDY20TUwNzTjYOAtLs4yMDAwNDUxtzQ35mTY4JNYrpCWX6TgmVeSWpSbmpKZWJSZWqyQWKwQlFpQmpSTWZwB5OorXJ9yfer1ZdcnXJ-icH3e9SnXtl1ffn3l9RVWCtcXXZ-jABSffn3F9ZlANatA8quAjKnXZwMF5oK4y8HcBRDuHKBRS4BGgQ1aCRYF6pkKFl8JlFkEkgEbOg2oYCZQAdTQmdcnX1_Ew8CalphTnMoLpbkZZN1cQ5w9dLOKS_KL4guKMnMTiyrjjcyAPjQyMTcmJA8Aa-mHbg</recordid><startdate>20180101</startdate><enddate>20180101</enddate><creator>לביא, מיכל</creator><creator>Lavi, Michal</creator><general>אוניברסיטת בר-אילן</general><scope>P.Q</scope></search><sort><creationdate>20180101</creationdate><title>Law for Intermediaries as Republishes / הוצאה מהֶקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע</title><author>לביא, מיכל ; Lavi, Michal</author></sort><facets><frbrtype>5</frbrtype><frbrgroupid>cdi_FETCH-jstor_primary_265472473</frbrgroupid><rsrctype>articles</rsrctype><prefilter>articles</prefilter><language>heb</language><creationdate>2018</creationdate><toplevel>peer_reviewed</toplevel><toplevel>online_resources</toplevel><creatorcontrib>לביא, מיכל</creatorcontrib><creatorcontrib>Lavi, Michal</creatorcontrib><collection>JSTOR Hebrew Journals</collection><jtitle>מחקרי משפט</jtitle></facets><delivery><delcategory>Remote Search Resource</delcategory><fulltext>fulltext</fulltext></delivery><addata><au>לביא, מיכל</au><au>Lavi, Michal</au><format>journal</format><genre>article</genre><ristype>JOUR</ristype><atitle>Law for Intermediaries as Republishes / הוצאה מהֶקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע</atitle><jtitle>מחקרי משפט</jtitle><date>2018-01-01</date><risdate>2018</risdate><volume>31</volume><issue>2</issue><spage>491</spage><epage>581</epage><pages>491-581</pages><issn>0334-0716</issn><abstract>טכנולוגיות חדשות אפשרו למתווכים מקוונים (אתרי אינטרנט ומנהלי זירות מקוונות לביטוי) להביא למהפך בדרך שבה מידע נוצר ומופץ. כיום, מתווכים יכולים להביא לאיסוף מידע ממקורות שונים, לקשר לתכנים באמצעות קישורים (לינקים) ולאפשר זרם של עדכוני חדשות ומידע. בכוחם לספק אמצעים יעילים לניווט בין מקורות מידע, להשפיע על נגישות מידע, זמינותו ונראוּתו ולאפשר למשתמשים למקד את תשומת לבם בתכנים רלוונטיים. מתווכים הם שומרי סף. הם יכולים לקדם או להדחיק תנועת מידע מחלק אחד של הרשת למשנהו, לקשר בין רשתות נפרדות ולהגביר את הטווח שבו עובר מידע. בכוחם להביא להפצה משנית של תוכני משתמשים בין פלטפורמות שונות, להגביר תפוצת תכנים מסוימים, להביא להדגשתם, להשפיע על פרשנותם, אמינותם והמשקל שייוחס להם. מתווכים שולטים אפוא בתשומת לבם של המשתמשים וממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב השיח הציבורי בכללותו. דרכים מעשיות שנוקטים מתווכים להפצה משנית של תוכני משתמשים והשפעה על זמינותם עשויות להביא להגברת תוחלתם של נזקי מידע ולפגוע בזכויותיהם של משתמשים וצדדים שלישיים. אחריות להפצה משנית יכולה להיבחן בהקשרים מגוונים. ואולם, מאמר זה מתמקד בנושא פרטיקולרי: אחריותם של מתווכי תוכן להפצה משנית והגברת זמינותם של ביטויים המהווים לשון הרע. סוגיה זו יצרה אתגרים למערכת המשפט והובילה לדיונים בהיקף נרחב. הגישה העולה מהם אינה עקיבה ומשקפת נקודות איזון שונות בין אינטרסים וערכים, המשתנות בין תרבויות ואף בין בתי משפט. בהיעדר מסגרת תאורטית ויישומית להסדרה, גבולות האחריות מעורפלים. במאמר זה אבקש להשלים את החסר ולהתמודד עם סוגיה זו ברובד התאורטי והמעשי. ראשית, אמפה דרכים עיקריות להפצה משנית ולהשפעה על זמינותם של תוכני משתמשים, אעמוד על השפעתן על אופיין של זרימות מידע ותוחלת הנזק שהן מגלמות. לאחר מכן, אבקש להשוות בין דרכים אלו לבין פעולות האחראים המסורתיים בשרשרת הפצת המידע מחוץ למרחב המקוון. בהמשך, אעמוד על הדין מחוץ למרחב המקוון בסוגיית ההפצה המשנית וההשפעה על זמינותם של ביטויי לשון הרע ואטען כי נדרשים התאמה, פיתוח וקווים מנחים להחלת דיני לשון הרע במרחב המקוון. אעמוד על הצדקות לאחריותם של מתווכי תוכן לנזקי הפצה משנית והשפעה על זמינותם של ביטויי לשון הרע ועל טיעוני-נגד להטלת אחריות. בחינה זו תצא מטווח רחב של מתודולוגיות ניתוח. היא תכלול שיקולים חוקתיים הנוגעים לזכויות יסוד בבסיס עוולת לשון הרע ושיקולים מתחום דיני הנזיקין (צדק מתקן ושיקולי יעילות, לרבות שיקולים הנוגעים לחדשנות). לאחר מכן אסקור את הגישות השונות שנדונו בפסיקה בסוגיות האמורות, בארץ ומעבר לים. בהמשך, אציג תשתית רעיונית חדשה להתמודדות עם סוגיית האחריות להפצה משנית ולהשפעה על זמינות ביטויים המהווים לשון הרע. אציע להתבונן על שאלת האחריות בפריזמה של הוצאה מהֶקשר ואטען כי על נקודת מבט זו להנחות את מתווי המדיניות. האינטואיציה השיפוטית כבר הובילה את בית המשפט העליון להכריע בשאלות של הפצה משנית לאור מסגרת זו, בעניין דיין-אורבך. ואולם, יש חשיבות רבה לפריסת משנה סדורה לבחינת אחריותם של מתווכים להוצאת ביטויים משמיצים מהקשרם בזירה המקוונת. ברובד המעשי, אבקש ליצוק תוכן לתשתית שהוצגה ולשרטט קווים מנחים להבנייתו של שיקול הדעת השיפוטי בבחינת אחריותם של מתווכים תוך שימוש בסטנדרטים דיפרנציאליים להסדרה. לסיום, אבחן אתגרים וביקורות מרכזיים בהחלת המתווה ואחתום בסיכום וכיווני מחקר עתידיים. הוצאה מהֶקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע</abstract><pub>אוניברסיטת בר-אילן</pub></addata></record>
fulltext fulltext
identifier ISSN: 0334-0716
ispartof מחקרי משפט, 2018-01, Vol.31 (2), p.491-581
issn 0334-0716
language heb
recordid cdi_jstor_primary_26547247
source JSTOR Archive Collection A-Z Listing
title Law for Intermediaries as Republishes / הוצאה מהֶקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע
url https://sfx.bib-bvb.de/sfx_tum?ctx_ver=Z39.88-2004&ctx_enc=info:ofi/enc:UTF-8&ctx_tim=2024-12-23T19%3A48%3A37IST&url_ver=Z39.88-2004&url_ctx_fmt=infofi/fmt:kev:mtx:ctx&rfr_id=info:sid/primo.exlibrisgroup.com:primo3-Article-jstor&rft_val_fmt=info:ofi/fmt:kev:mtx:journal&rft.genre=article&rft.atitle=Law%20for%20Intermediaries%20as%20Republishes%20/%20%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%94%D6%B6%D7%A7%D7%A9%D7%A8:%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2&rft.jtitle=%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98&rft.au=%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90,%20%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C&rft.date=2018-01-01&rft.volume=31&rft.issue=2&rft.spage=491&rft.epage=581&rft.pages=491-581&rft.issn=0334-0716&rft_id=info:doi/&rft_dat=%3Cjstor%3E26547247%3C/jstor%3E%3Curl%3E%3C/url%3E&disable_directlink=true&sfx.directlink=off&sfx.report_link=0&rft_id=info:oai/&rft_id=info:pmid/&rft_jstor_id=26547247&rfr_iscdi=true