Short-term channel changes after flash floods in the Upper Jordan River / אירועים שיטפוניים ושינויים במערכת הפלנימטרית של הירדן העליון לאורך 40 שנה

גיאויות שיטפוניות גורמות ליצירת שיווי משקל חדש של המערכת המורפולוגית הנהרית, אחרי שהן עוברות את הסף הקודם ויוצרות תנאים חדשים המתאימים לאירוע השיא החדש. בירדן העליון נערך ניטור שדה החל מ- 1969 עד 2004, בכדי לעקוב אחרי ההשפעה של הגיאות הקטסטרופית של 1969, שהיתה בעלת תקופת חזרה של 1:100 שנים, ולנתח את היחס בין המשטר ההידרולוגי של הירדן, הסעת הבולדרים ושינויים מורפולוגיים באפיק. העיצוב המורפולוגי בעקבות הגיאות של ינואר 1969 באפיק הירדן העליון נשמר כמעט ללא שינוי משמעותי עד לגיאות של פברואר 2003, ובה חל שינוי מוחלט של מורפולוגיית האפיק במורד האזור הקניוני. בין 1969 עד 2003, התרחשו 4 גיאויות שהיו מסוגלות להסיע כמעט כל גדלי הבולדרים באפיק, כולל גושים של 1,000 מ"מ גודל של הציר הבינוני של הבולדר. באותה תקופה לא התרחש שינוי משמעותי של מורפולוגיית האפיק שנשאר דומה במימדיו לאפיק שנוצר באירוע המעצב של 1969, כפי שנקבע בחתכים חורים באפיק. הגיאות של פברואר 2003 היתה השנייה בעוצמתה ב-34 שנות מדידה, וכנראה גם לתקופה ארוכה יותר של מאות שנים, שבהן האגם וביצות החולה היו גורם ממתן בהעברת ספיקות השיא של הירדן מחלקו הצפוני אל אזור הקניון עד הכנרת. קטע האפיק הנחקר התמלא בבולדרים ושינה לחלוטין את מהלכו, תוך השקעה של מטר עד שניים של גרופת גסה בכל המישור האלוביאלי מצפון לגשר הדודות. האפיק המערבי הפך להיות האפיק העיקרי, והיותו ערוץ צר ועמוק אפשר הגברת הספק הזרימה (Stream Power) והסעת בולדרים גדולים ללא השקעתם. הגלישות במורדות הקניון פעלו בחורף 2003 ללא שינויים מורפולוגיים ניכרים. באזור פארק הירדן במורד אזור הפזרות, נגרם נזק משמעותי למבנים וכבישים. שיעורי הזמן במחקר זה שונים מטווחי הזמן הגאולוגי ומרבית התהליכים הגאומורפולוגיים שאורכים מאות או אלפי שנים. ניתן לסכם שהשינויים הגאומורפולוגיים בירדן העליון הם בין הבולטים ביותר בנופים הטבעיים של הארץ בעשרות השנים האחרונות. Major floods cause adjustments of the fluvial system after exceeding the limiting threshold of the former geomorphic system, and hence new long-term equilibrium conditions develop. Field studies were conducted since 1969 in the Upper Jordan channel destined to evaluate the geomorphic impact and persistence of a 1:100-year catastrophic flood, and analyze the relationship between the river's hydrological regime and boulder transport behavior. The effects of the January 1969 large-magnitude flood on the Upper Jordan River lasted until the February 2003 event, completely changing the channel morphology in a 300m reach at the outlet of the river from the canyon. To date, four events proved able to transport 99% of boulder sizes, including large 1000 mm b-axis boulders, without changing the main channel's hydraulic geometry, wh