Concepts of fairness in sport in ancient Greece, Rome, and the early Middle Ages and their connection to the world of physical education / מושגי ההגינות בספורט ביוון העתיקה, ברומי ובימי הביניים המוקדמים וקשרם לעולם החינוך הגופני

ביוון העתיקה שלטה תפיסת חינוך גופני, שאפשר לכנותה תפיסה הוליסטית, המכוונת לחינוכו של אדם שלם, ועל כן לא מפתיע שהתפתחה שם גם אתיקה ברורה בהקשרי הפעילות הספורטיבית בכלל. זאת, הגם שהפעילות הספורטיבית כשלעצמה הייתה אלימה למדי, משום שאחרי הכול נועדה להיות בעיקרה הכנה לצבאיות והושפעה מערכים צבאיים מובהקים. אלא שהספורטאי המשתתף ידע מראש לקראת מה הוא הולך, והלך שמה מרצונו, שעל פי רוב היה חופשי. מנגד, הרומאים דווקא ביזו את ערכי הספורט ביזוי מוחלט בהפכם אותו לקרקס קטלני לתכלית של שליטה בהמון במסגרת אסטרטגיית ה"לחם ושעשועים" שלהם. ולטענת מאמר זה, העניין קשור בעובדה שהם ניהלו מערכת חינוך גופני ללא שאר רוח מיוחד וללא כוונות חינוכיות מקיפות. זו הייתה מערכת אינסטרומנטלית גרידא, שתכליתה היחידה הייתה הספקה שוטפת של כוח לוחם מיומן לגיסות הצבא. האבירים של תקופת ימי הביניים היו הפעילים האקטיביים הבאים בהיסטוריה של תרבות הגוף, והגם שלא חיקו ממש את הספורט היווני, הם פעלו מתוקפם של ערכים דומים, לאמור בגישת חינוך גופני מקיפה, שראתה לנגד עיניה אנשים שלמים בגופם ובנפשם והייתה קשורה בטבורה לעולם הספורט. עולם זה התבטא במערכת של טורנירים, שעם הזמן התפתחו להיות אירועים מפוקחים ומנוהלים לפי כללים ברורים, שנאכפו בקפידה, ונועדו בפירוש לשמור על חייהם ועל בריאותם של המשתתפים. The dominant perception of physical education in ancient Greece can be described as a rather holistic one. It was aimed at educating the full human, and therefore it is not surprising that a clear notion of ethics was developed in their sports world. Thus, the nature of the sport activities themselves was somewhat violent in accordance with the fact that they were primarily influenced by military needs. However, it was always clear that those who took part in sport did so mostly out of their own free will. On the other hand, the Romans abused the world of sport by turning it into a brutal circus as part of their famous "Bread and Circus" tactics to achieve crowd control. At the same time they conducted a poor system of physical education, without any special spirit and without any extensive educational intentions. It was a purely instrumental system with the sole aim of supplying skilled fighters for the army. The knights of the medieval era were the next activists in sport culture history, even though they didn't follow every ideal of Greek sport. One may argue that they were acting according to similar values of a comprehensive approach to physical education with the purpose of educating humans in body and soul, and that they were fairly connected to the sport world of their time. This was reflected in a system of to