Agriculture at Qumran? / ההייתה בקומראן חווה חקלאית?
מאחת-עשרה התאוריות הלא-קונסנזולאיות באשר לקומראן והמגילות הגנוזות (התאוריה השתים-עשרה היא כמובן התאוריה האיסיית), הפופולרית ביותר היא זו הרואה בקומראן אחוזה חקלאית ומרכז לגידול אפרסמון. בעליה של תאוריה זו (פ' דונסל-ווט, י' הירשפלד וי' צנגברג) מכחישים את הקשר של 900 המגילות שנתגלו במער...
Gespeichert in:
Veröffentlicht in: | קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה 2004-12 (114), p.5-10 |
---|---|
Hauptverfasser: | , |
Format: | Artikel |
Sprache: | heb |
Online-Zugang: | Volltext |
Tags: |
Tag hinzufügen
Keine Tags, Fügen Sie den ersten Tag hinzu!
|
container_end_page | 10 |
---|---|
container_issue | 114 |
container_start_page | 5 |
container_title | קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה |
container_volume | |
creator | ברושי, מגן Broshi, Magen |
description | מאחת-עשרה התאוריות הלא-קונסנזולאיות באשר לקומראן והמגילות הגנוזות (התאוריה השתים-עשרה היא כמובן התאוריה האיסיית), הפופולרית ביותר היא זו הרואה בקומראן אחוזה חקלאית ומרכז לגידול אפרסמון. בעליה של תאוריה זו (פ' דונסל-ווט, י' הירשפלד וי' צנגברג) מכחישים את הקשר של 900 המגילות שנתגלו במערות הסמורות אל המתחם הבנוי, וכופרים בכך שקומראן הייתה מנזר איסיי, המנזר הראשון בעולם המערבי. במאמר זה מבקש המחבר להראות כי חסרון המים איננו מאפשר לקיים שום חקלאות במקום. בחבל ארץ צחיח זה, שההתאדות מגיעה בו ל-2,600 מ"מ לשנה והמשקעים ל-100 מ"מ בלבד, ולעתים פחות, ואשר אין בו שום מתקני השקאה, אי אפשר לגדל דבר. בנווה המדבר הסמוך עינות צוקים (עין פשח'ה) אכן מפכים מעיינות גדולים (85 מיליון ממ"ק לשנה), אבל המים מלוחים - ומליחותם בעת העתקיה הייתה דומה לזו שבימינו - ולא יצלחו לשום גידול חקלאי אלא לתמרים בלבד, הצמח היחיד שאדם מגדל ושניתן להשקותו במי אוקיינוס. Of the eleven non-consensual theories about Qumran and the Dead Sea Scrolls (the twelfth, of course, is the Essene connection), the most popular is that which interprets Qumran as an agricultural estate and a center for the production of balsam. The upholders of this theory (Y. Hirschfeld, P. Donceel-Voûte, and J. Zangenberg) deny the relating of the 900 manuscripts discovered in the caves nearby to Qumran and are not prepared to consider the Qumran compound as a monastery, the first of its kind in the Western world. However, it can easily be demonstrated that lack of water would not allow for any kind of farming at this site. In an area where the annual rate of evaporation reaches 2600 mm, with rainfall of only 100 mm and often less, and where no irrigation system exists, hardly anything can grow. The adjacent oasis of Ein Feshkha (Einot Tzukim) is supplied by a huge amount of spring water (85 million cu. m) but the water is brackish and would not be suitable for any cultured plant except date palms, a tree that can be irrigated even with ocean water. It is practically certain that the salinity of the Feshkha springs was the same in Antiquity as it is today. The few buildings and installations at the oasis were sufficient for the upkeep of the palm grove mentioned by Pliny the Elder. The vast compound of Qumran was not established for such a grove. |
format | Article |
fullrecord | <record><control><sourceid>jstor</sourceid><recordid>TN_cdi_jstor_primary_23405947</recordid><sourceformat>XML</sourceformat><sourcesystem>PC</sourcesystem><jstor_id>23405947</jstor_id><sourcerecordid>23405947</sourcerecordid><originalsourceid>FETCH-jstor_primary_234059473</originalsourceid><addsrcrecordid>eNpjYeA0MDY20TUxMzXnYOAtLs4yMDAwNLSwNLYw5WTwdkwvykwuzSkpLUpVSCxRCCzNLUrMs1fQV7g-BQhnAuGq61MUrk-8vvz61Ovzrq-4PuH6fIXr04GcqSDx6UDxOUAxoDJ7HgbWtMSc4lReKM3NIOvmGuLsoZtVXJJfFF9QlJmbWFQZb2RsYmBqaWJuTEgeADEUR2o</addsrcrecordid><sourcetype>Publisher</sourcetype><iscdi>true</iscdi><recordtype>article</recordtype></control><display><type>article</type><title>Agriculture at Qumran? / ההייתה בקומראן חווה חקלאית?</title><source>JSTOR Archive Collection A-Z Listing</source><creator>ברושי, מגן ; Broshi, Magen</creator><creatorcontrib>ברושי, מגן ; Broshi, Magen</creatorcontrib><description>מאחת-עשרה התאוריות הלא-קונסנזולאיות באשר לקומראן והמגילות הגנוזות (התאוריה השתים-עשרה היא כמובן התאוריה האיסיית), הפופולרית ביותר היא זו הרואה בקומראן אחוזה חקלאית ומרכז לגידול אפרסמון. בעליה של תאוריה זו (פ' דונסל-ווט, י' הירשפלד וי' צנגברג) מכחישים את הקשר של 900 המגילות שנתגלו במערות הסמורות אל המתחם הבנוי, וכופרים בכך שקומראן הייתה מנזר איסיי, המנזר הראשון בעולם המערבי. במאמר זה מבקש המחבר להראות כי חסרון המים איננו מאפשר לקיים שום חקלאות במקום. בחבל ארץ צחיח זה, שההתאדות מגיעה בו ל-2,600 מ"מ לשנה והמשקעים ל-100 מ"מ בלבד, ולעתים פחות, ואשר אין בו שום מתקני השקאה, אי אפשר לגדל דבר. בנווה המדבר הסמוך עינות צוקים (עין פשח'ה) אכן מפכים מעיינות גדולים (85 מיליון ממ"ק לשנה), אבל המים מלוחים - ומליחותם בעת העתקיה הייתה דומה לזו שבימינו - ולא יצלחו לשום גידול חקלאי אלא לתמרים בלבד, הצמח היחיד שאדם מגדל ושניתן להשקותו במי אוקיינוס. Of the eleven non-consensual theories about Qumran and the Dead Sea Scrolls (the twelfth, of course, is the Essene connection), the most popular is that which interprets Qumran as an agricultural estate and a center for the production of balsam. The upholders of this theory (Y. Hirschfeld, P. Donceel-Voûte, and J. Zangenberg) deny the relating of the 900 manuscripts discovered in the caves nearby to Qumran and are not prepared to consider the Qumran compound as a monastery, the first of its kind in the Western world. However, it can easily be demonstrated that lack of water would not allow for any kind of farming at this site. In an area where the annual rate of evaporation reaches 2600 mm, with rainfall of only 100 mm and often less, and where no irrigation system exists, hardly anything can grow. The adjacent oasis of Ein Feshkha (Einot Tzukim) is supplied by a huge amount of spring water (85 million cu. m) but the water is brackish and would not be suitable for any cultured plant except date palms, a tree that can be irrigated even with ocean water. It is practically certain that the salinity of the Feshkha springs was the same in Antiquity as it is today. The few buildings and installations at the oasis were sufficient for the upkeep of the palm grove mentioned by Pliny the Elder. The vast compound of Qumran was not established for such a grove.</description><identifier>ISSN: 0334-4657</identifier><language>heb</language><publisher>יד יצחק בן-צבי</publisher><ispartof>קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה, 2004-12 (114), p.5-10</ispartof><rights>כל הזכויות שמורות ליד יצחק בן-צבי, ירושלים</rights><lds50>peer_reviewed</lds50><woscitedreferencessubscribed>false</woscitedreferencessubscribed></display><links><openurl>$$Topenurl_article</openurl><openurlfulltext>$$Topenurlfull_article</openurlfulltext><thumbnail>$$Tsyndetics_thumb_exl</thumbnail><linktopdf>$$Uhttps://www.jstor.org/stable/pdf/23405947$$EPDF$$P50$$Gjstor$$H</linktopdf><linktohtml>$$Uhttps://www.jstor.org/stable/23405947$$EHTML$$P50$$Gjstor$$H</linktohtml><link.rule.ids>315,781,785,804,58019,58252</link.rule.ids></links><search><creatorcontrib>ברושי, מגן</creatorcontrib><creatorcontrib>Broshi, Magen</creatorcontrib><title>Agriculture at Qumran? / ההייתה בקומראן חווה חקלאית?</title><title>קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה</title><description>מאחת-עשרה התאוריות הלא-קונסנזולאיות באשר לקומראן והמגילות הגנוזות (התאוריה השתים-עשרה היא כמובן התאוריה האיסיית), הפופולרית ביותר היא זו הרואה בקומראן אחוזה חקלאית ומרכז לגידול אפרסמון. בעליה של תאוריה זו (פ' דונסל-ווט, י' הירשפלד וי' צנגברג) מכחישים את הקשר של 900 המגילות שנתגלו במערות הסמורות אל המתחם הבנוי, וכופרים בכך שקומראן הייתה מנזר איסיי, המנזר הראשון בעולם המערבי. במאמר זה מבקש המחבר להראות כי חסרון המים איננו מאפשר לקיים שום חקלאות במקום. בחבל ארץ צחיח זה, שההתאדות מגיעה בו ל-2,600 מ"מ לשנה והמשקעים ל-100 מ"מ בלבד, ולעתים פחות, ואשר אין בו שום מתקני השקאה, אי אפשר לגדל דבר. בנווה המדבר הסמוך עינות צוקים (עין פשח'ה) אכן מפכים מעיינות גדולים (85 מיליון ממ"ק לשנה), אבל המים מלוחים - ומליחותם בעת העתקיה הייתה דומה לזו שבימינו - ולא יצלחו לשום גידול חקלאי אלא לתמרים בלבד, הצמח היחיד שאדם מגדל ושניתן להשקותו במי אוקיינוס. Of the eleven non-consensual theories about Qumran and the Dead Sea Scrolls (the twelfth, of course, is the Essene connection), the most popular is that which interprets Qumran as an agricultural estate and a center for the production of balsam. The upholders of this theory (Y. Hirschfeld, P. Donceel-Voûte, and J. Zangenberg) deny the relating of the 900 manuscripts discovered in the caves nearby to Qumran and are not prepared to consider the Qumran compound as a monastery, the first of its kind in the Western world. However, it can easily be demonstrated that lack of water would not allow for any kind of farming at this site. In an area where the annual rate of evaporation reaches 2600 mm, with rainfall of only 100 mm and often less, and where no irrigation system exists, hardly anything can grow. The adjacent oasis of Ein Feshkha (Einot Tzukim) is supplied by a huge amount of spring water (85 million cu. m) but the water is brackish and would not be suitable for any cultured plant except date palms, a tree that can be irrigated even with ocean water. It is practically certain that the salinity of the Feshkha springs was the same in Antiquity as it is today. The few buildings and installations at the oasis were sufficient for the upkeep of the palm grove mentioned by Pliny the Elder. The vast compound of Qumran was not established for such a grove.</description><issn>0334-4657</issn><fulltext>true</fulltext><rsrctype>article</rsrctype><creationdate>2004</creationdate><recordtype>article</recordtype><recordid>eNpjYeA0MDY20TUxMzXnYOAtLs4yMDAwNLSwNLYw5WTwdkwvykwuzSkpLUpVSCxRCCzNLUrMs1fQV7g-BQhnAuGq61MUrk-8vvz61Ovzrq-4PuH6fIXr04GcqSDx6UDxOUAxoDJ7HgbWtMSc4lReKM3NIOvmGuLsoZtVXJJfFF9QlJmbWFQZb2RsYmBqaWJuTEgeADEUR2o</recordid><startdate>20041201</startdate><enddate>20041201</enddate><creator>ברושי, מגן</creator><creator>Broshi, Magen</creator><general>יד יצחק בן-צבי</general><scope>P.Q</scope></search><sort><creationdate>20041201</creationdate><title>Agriculture at Qumran? / ההייתה בקומראן חווה חקלאית?</title><author>ברושי, מגן ; Broshi, Magen</author></sort><facets><frbrtype>5</frbrtype><frbrgroupid>cdi_FETCH-jstor_primary_234059473</frbrgroupid><rsrctype>articles</rsrctype><prefilter>articles</prefilter><language>heb</language><creationdate>2004</creationdate><toplevel>peer_reviewed</toplevel><toplevel>online_resources</toplevel><creatorcontrib>ברושי, מגן</creatorcontrib><creatorcontrib>Broshi, Magen</creatorcontrib><collection>JSTOR Hebrew Journals</collection><jtitle>קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה</jtitle></facets><delivery><delcategory>Remote Search Resource</delcategory><fulltext>fulltext</fulltext></delivery><addata><au>ברושי, מגן</au><au>Broshi, Magen</au><format>journal</format><genre>article</genre><ristype>JOUR</ristype><atitle>Agriculture at Qumran? / ההייתה בקומראן חווה חקלאית?</atitle><jtitle>קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה</jtitle><date>2004-12-01</date><risdate>2004</risdate><issue>114</issue><spage>5</spage><epage>10</epage><pages>5-10</pages><issn>0334-4657</issn><abstract>מאחת-עשרה התאוריות הלא-קונסנזולאיות באשר לקומראן והמגילות הגנוזות (התאוריה השתים-עשרה היא כמובן התאוריה האיסיית), הפופולרית ביותר היא זו הרואה בקומראן אחוזה חקלאית ומרכז לגידול אפרסמון. בעליה של תאוריה זו (פ' דונסל-ווט, י' הירשפלד וי' צנגברג) מכחישים את הקשר של 900 המגילות שנתגלו במערות הסמורות אל המתחם הבנוי, וכופרים בכך שקומראן הייתה מנזר איסיי, המנזר הראשון בעולם המערבי. במאמר זה מבקש המחבר להראות כי חסרון המים איננו מאפשר לקיים שום חקלאות במקום. בחבל ארץ צחיח זה, שההתאדות מגיעה בו ל-2,600 מ"מ לשנה והמשקעים ל-100 מ"מ בלבד, ולעתים פחות, ואשר אין בו שום מתקני השקאה, אי אפשר לגדל דבר. בנווה המדבר הסמוך עינות צוקים (עין פשח'ה) אכן מפכים מעיינות גדולים (85 מיליון ממ"ק לשנה), אבל המים מלוחים - ומליחותם בעת העתקיה הייתה דומה לזו שבימינו - ולא יצלחו לשום גידול חקלאי אלא לתמרים בלבד, הצמח היחיד שאדם מגדל ושניתן להשקותו במי אוקיינוס. Of the eleven non-consensual theories about Qumran and the Dead Sea Scrolls (the twelfth, of course, is the Essene connection), the most popular is that which interprets Qumran as an agricultural estate and a center for the production of balsam. The upholders of this theory (Y. Hirschfeld, P. Donceel-Voûte, and J. Zangenberg) deny the relating of the 900 manuscripts discovered in the caves nearby to Qumran and are not prepared to consider the Qumran compound as a monastery, the first of its kind in the Western world. However, it can easily be demonstrated that lack of water would not allow for any kind of farming at this site. In an area where the annual rate of evaporation reaches 2600 mm, with rainfall of only 100 mm and often less, and where no irrigation system exists, hardly anything can grow. The adjacent oasis of Ein Feshkha (Einot Tzukim) is supplied by a huge amount of spring water (85 million cu. m) but the water is brackish and would not be suitable for any cultured plant except date palms, a tree that can be irrigated even with ocean water. It is practically certain that the salinity of the Feshkha springs was the same in Antiquity as it is today. The few buildings and installations at the oasis were sufficient for the upkeep of the palm grove mentioned by Pliny the Elder. The vast compound of Qumran was not established for such a grove.</abstract><pub>יד יצחק בן-צבי</pub></addata></record> |
fulltext | fulltext |
identifier | ISSN: 0334-4657 |
ispartof | קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה, 2004-12 (114), p.5-10 |
issn | 0334-4657 |
language | heb |
recordid | cdi_jstor_primary_23405947 |
source | JSTOR Archive Collection A-Z Listing |
title | Agriculture at Qumran? / ההייתה בקומראן חווה חקלאית? |
url | https://sfx.bib-bvb.de/sfx_tum?ctx_ver=Z39.88-2004&ctx_enc=info:ofi/enc:UTF-8&ctx_tim=2024-12-18T05%3A47%3A46IST&url_ver=Z39.88-2004&url_ctx_fmt=infofi/fmt:kev:mtx:ctx&rfr_id=info:sid/primo.exlibrisgroup.com:primo3-Article-jstor&rft_val_fmt=info:ofi/fmt:kev:mtx:journal&rft.genre=article&rft.atitle=Agriculture%20at%20Qumran?%20/%20%D7%94%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%94%20%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%9F%20%D7%97%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA?&rft.jtitle=%D7%A7%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%94:%20%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%A8%D7%A5%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94&rft.au=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99,%20%D7%9E%D7%92%D7%9F&rft.date=2004-12-01&rft.issue=114&rft.spage=5&rft.epage=10&rft.pages=5-10&rft.issn=0334-4657&rft_id=info:doi/&rft_dat=%3Cjstor%3E23405947%3C/jstor%3E%3Curl%3E%3C/url%3E&disable_directlink=true&sfx.directlink=off&sfx.report_link=0&rft_id=info:oai/&rft_id=info:pmid/&rft_jstor_id=23405947&rfr_iscdi=true |